האם הנדסה גנטית של מזון זה טוב או רע? אחד התחומים המדעיים השנויים ביותר במחלוקת במדע

אמ"ג(אורגניזמים מהונדסים גנטית) הם אחד התחומים המדעיים השנויים ביותר במחלוקת במדע. בהנדסה גנטית משתמשים להרבה תחומים, למרות שיישומים רפואיים כמו אינסולין מהונדס גנטית מקובלים המחלוקת מתעוררת כאשר זה מגיע למזון וחקלאות. למה לאותו הדבר מתייחסים כלכך שונה? בואו ננסה להגיע לשורש של זה ונבחן את העובדות, הפחדים, והעתיד של הנדסה גנטית. בני אדם הינדסו גנטית צמחים ובע"ח במשך אלפי שנים, אולי לכמה מהיבולים שלך יש תבואה מאוד טובה,  אולי אחד מהזאבים שלך היה נאמן במיוחד. אז עשית את הדבר הנכון, וזיווגת את הצמחים והחיות שיש להם תכונות יעילות לצרכך.תכונות הן רק ביטוי של גנים, אז עם כל דור, הגנים האלו מתבטאים יותר. אחרי אלפי שנים, כמעט כל צמח או חיה מסביבנו שונה במידה ניכרת מהאב הקדמון שלו. 

רבייה סלקטיבית היא בעצם רק לקוות למזל, הנדסה גנטית מבטלת את הגורם הזה, אנחנו יכולים לבחור את התכונות שאנחנו רוצים לגרום לפרי להיות גדול יותר חסינות למזיקים וכו'.. אז, למה אנשים מודאגים לגבי הנדסה גנטית? בואו נתחיל עם אחת מההתנגדויות הכי נפוצות להנדסה גנטית - שיבולים מהונדסים גנטית מתערבבים עם יבולים רגילים ומציגה מאפיינים חדשים לא רצויים לתוכם. מה אם "זרעים מחסלים"? הרעיון הוא שהם ייצרו צמחים עקרים, הגורמים לחקלאים לרכוש זרעים חדשים כל שנה אבל רק הרעיון של זה גרם להתנגדות פומבית, שהפסיקה את השימוש בטכנולוגיה הזאת.

זה מחזיר אותנו להתפשטות הבלטי מכוונת של דנ"א מהונדס. היו מקרים בהם צמחים מהונדסים גנטית גדלו איפה שהם לא נשתלו, ועקבות של הגנים המשופרים נמצאו בצמחים זרים. אבל צמחים מהונדסים גנטית לא יכולים להתפשט לחלוטין, המון צמחים מתרבים אחד עם השני, וכל הצמחים חייבים להיות מקורבים כדי להתערבב. ישנן גם דרכים כמו אזורי רווח, כדי לשמור על התערבבות לא רצויה במינימום.

יש דווקא שאלה יותר חשובה... האם אוכל שבא מיבולים מהונדסים גנטית שונה מיבולים שלא הונדסו גנטית? השאלה הזו הייתה דאגה גדולה כבר מההתחלה, צמחים מהונדסים גנטית שמטרתם להיאכל נבדקים עבור סכנות אפשריות והתוצאות נבדקות עלי די מספר גורמים רשמיים ולא רשמיים. 

אבל מה לגבי צמחים שהונדסו להיות רעילים? גן שנלקח מהחיידק בצילוס טורינגיינזיס(ב"ט) המאפשר לצמחים המהונדסים לייצר חלבון ההורס את מערכת העיקול של מזיקים חרקים ספציפיים. הצמח מייצר את חומר ההדברה של עצמו, חרקים שאוכליום אותו (הצמח) מתים. חומרי הדברה מושפרצים יכולים להישטף בעוד הרעל ביבולים מהונדסים גנטית הוא בתוך הצמח עצמו.

אך האם זה מסוכן לבני אדם? רעל הוא בעצם רק שאלה של נקודת מבט, מה שלא מזיק למין אחד יכול להרוג מין אחר. קפה לדוגמא הוא רעל שהורג חרקים אבל לא מזיק לנו. או קחו לדוגמא שוקולד, הוא מסוכן לכלבים אבל תענוג לבני אדם. יבולים מהונדסים מייצרים חלבון המותאם למערכת העיקול הספציפית של חרקים מסוימים; והוא  כנראה לא מזיק לנו בכלל.

ישנה גם השיטה ההפוכה,  צמחים שמהונדסים להיות עמידים לסוג מסיים של קוטלי עשבים, חקלאים יכולים להשתמש בהם (קוטלי העשבים) בחופשיות, ולהרוג את הצמחים האחרים הנלחמים על המשאבים מבלי לפגוע ביבול. כאן נמצא הצד האפל של הנדסה גנטית,  עבור תעשית חומרי ההדברה, זה עסק מצויין, מעל 90% מכל היבולים הנמכרים בארה"ב עמידים בפני קוטלי עשבים, עדיין זה אומר שלחקלאים יש מניע להשתמש רק בדרך הזו בלבד, ולהפסיק להשתמש בדרכים יותר מאוזנות של ניהול עשבים.

זו אחת מהבעיות הכי בסיסיות נושא ההנדסה הגנטית. הרבה מהביקורות של הטכנולוגיה הזו הוא בעצם ביקורת של החקלאות המודרנית ושל הדרכים בהם נוהגות החברות השולטות באוכל שלנו, הביקורות הזו היא לא רק ברת תוקף, היא גם חשובה

אנחנו צריכים לשנות את החקלאות לשיטה יותר בר קיימא. פתרונות הנדסה גנטית כטכנולוגיה דווקא משמשים כשותף במאבק הזה ולא כאויב, עוזרים לשמור ולהגן על הטבע ולהפחית את השפעתנו על הסביבה.

בוא נסתכל על כמה דוגמאות חיוביות - חציל הוא יבול חשוב בבנגלדש אבל לעיתים קרובות, קציר שלם נהרס בגלל מזיקים.חקלאים נאלצו להשתמש בהרבה חומרי הדברה, לא רק שזה היה יקר חקלאים גם חלו לעיתים קרובות. ההופעה של חציל מהונדס גנטית חדש ב2013 הפסיקה את זה אותו חלבון מהונדס שדיברנו עליו קודם, מחסל קטלני של חרקים אבל לא מזיק לבני אדם, הונדס לתוכם. זה הקטין את השימוש בקוטלי החרקים ביותר מ80%. בריאותם של החקלאים השתפרה וההכנסה שלהם עלתה באופן משמעותי

ולפעמים הנדסה גנטית היא הפתרון היחיד - בשנות התשעים תעשית הפפאיות בהוואי הייתה תחת מתקפה של הווירוס PRSV שאיים להשמיד את כל הפפאיה בהוואי, הפתרון היה פפאיה המהונדסת גנטית להיות מחוסנת נגד הווירוס. בלעדיו תעשיית הפאפיה הלאומית הייתה מתמוטטת.

יש עוד כל כך הרבה שאנחנו יכולים לעשות. מדענים עובדים על מזון מהונדס שיוכלו לשפר את הדיאטה שלנו. צמחים שייצרו חומרים מזינים נוספים, כמו פירות עם רמות אנטי-חימצון יותר גבוהות שיעזרו לנו להילחם במחלות, או אורז עם תוספת וויטמינים, ובקנה מידה גדול יותר מנסים להנדס צמחים שיהיו יותר עמידים לשינויי מזג אוויר. צמחים שיוכלו להסתגל יותר טוב למזג אוויר הפכפך ולתנאי קרקע קשיםהופכים אותם לעמידים לבצורות או הצפות.

צמחים מהונדסים גנטית יוכלו לא רק לעזור בהקטנת השפעת החקלאות על הסביבה אלא גם להיות שותפים פעילים בהגנתה. מדענים עובדים על יבולים שיוכלו לקלוט חנקן מהאוויר, כמו חיידקים מסויימים. חנקן הוא דשן נפוץ, אבל שימוש יתר בו מוביל להצטברות שלו במי התהום ולהאצת ההתחממות הגלובאלית. צמחים שיאספו את החנקן בעצמם יפתרו שתי בעיות במקביל - שימוש היתר בדשנים במדינות מפותחות והמחסור בדשן במדינות מתמתחות. אנחנו אפילו נוכל לייצר צמחים שיהיו קולטי פחמן סופר אפיקטיביים,כמו עץ הערמונים האמריקאי בכדי להקטין ואפילו לפתור את שינויי האקלים.

עם הכלים שיש לנו היום, הדימיון שלנו הוא הגבול העולם אוכל 11 מיליון פאונד(5 מיליון קילוגרם) של אוכל כל יום, השערת האום היא שאנחנו נצטרך 70% יותר עד 2050, נוכל לגדל את האוכל הזה עלידי פינוי עוד ועוד יערות כדי לייצר שדות ושיטחי מראה ולהישתמש בעוד חומרי הדברה,  או שנמצא דרך לעשות את זה עם השטח שיש לנו, בעזרת דרכים אפקטיביים יותר כמו יבולים מהונדסים גנטית.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צמחונים נגד אוכלי בשר, מחקר חדש בדק למי יש יותר כוח סיבולת, נחשו מי ניצח.

איך התזונה שאנחנו אוכלים משפיעה על פעילות המוח שלנו?

איך כורכומין משפיע על הגוף ואיך להמריץ את היכולות הביולוגיות של כורכום עם פלפל piperine

אילו תבלינים נילחמים בדלקת? האם לציפורן, ג'ינג'ר, רוזמרין וכורכום(כורכומין) יש יתרונות בריאותיים?

מחקר בדק האם כורכום כורכומין יכול להפוך נזק ל - DNA שנגרם על ידי חשיפה ארסן